בהרבה מקומות בברזיל החוף הוא כמו דת מתחרה לקתוליות בלבם וראשם של האנשים. כל אחד שקורא לעצמו carioca – כלומר תושב ריו, לא יעבור שבועיים בלי לקפוץ לחוף. זה אחד הדברים היחידים בברזיל שאפשריים לעניים ולעשירים באותה מידה והדבר היחיד שמפריד ביניהם זה בגדי ים של מעצבים ותספורות יוקרתיות.
לפעמים זה נראה כאילו לים עצמו אין קשר למה שהולך על החוף. כל העמדות הפנים, הפלירטוטים מעל איזה מיץ קוקוס והפוזות, נראה כי רק מעטים מבחינים בסביבה המהממת שסובבת אותם. למעשה, ביום עסוק בריו החוף כל כך מלא באנשים שאי אפשר אפילו לראות את הים.
זה נחשב מאוד cool ללבוש ביקיני או בגד ים קטנטן, אך עירום מלא נחשב כלא מוסרי. זה נראה כי 3 ס"מ של בגד ים עושה את כל ההבדל כשברזילאיות יוצאות מהים, מטפטפות מים.
אם אתם קופצים לשחייה, בקשו ממישהו שאתם נמשכים אליו לשמור לכם על הדברים – ככה גם תרחיקו את הגנבים וגם תהיה לכם הזדמנות להתחיל איתו/ה שיחה.
הרבה ברזילאים מבזבזים שעות רבות במחשבה על איך הם נראים. החוף הוא המקום בו הם יכולים להציג את התוצאה של כל השעות המבוזבזות הללו במכון הכושר.